רובנו גדלנו לתוך תקשורת שהיא ההפך ממקרבת.
למדנו להסתיר רגשות, לוותר כדי לא לעורר קונפליקט, או להפך – להיכנס לעימות רק כדי שיקשיבו לנו.
אז מה זה בעצם תקשורת מקרבת, ולמה זה כזה משנה?
תקשורת מקרבת זו שיטה שמלמדת אותנו איך לתרגם רגשות וצרכים למילים. לא סתם מילים יפות, אלא כאלה שיגרמו למי שמולנו להבין אותנו באמת.
זה לא לדבר רגוע או להגיד דברים בעדינות, זה לדעת לזהות מה קורה לך בפנים, ולתקשר את זה בלי להאשים, בלי להתגונן.
כי כשאנחנו לא מצליחים לבטא את עצמנו, הצד השני לא יכול להבין אותנו.
תקשורת שלא עובדת יוצרת מרחק, גם בקשרים הכי קרובים.
לפני שאנחנו יודעים לדבר אחרת עם אחרים, אנחנו לומדים לדבר אחרת עם עצמנו.
להפסיק לשפוט, לבקר, להלקות.
ולהתחיל להבין מה באמת עובר עלינו.
משם, נולדת תקשורת אחרת. אמיתית. כזאת שמייצרת חיבור. עם עצמך וכתוצאה מזה, עם אחרים.
את מדברת בשפה שמסבירה לצד השני מה את מרגישה ואיך זה גרם *לך* להרגיש.
ברגע שאת משתפת על הרגשות שלך ולא מאשימה את הצד השני,
יש לו אפשרות להקשיב לך באמת כי מנגנוני ההגנה הטבעיים שלו לא מתחילים לעבוד.
כשמאשימים אותנו, המוח תופס את זה כאיום.
גם אם זה מישהו שאנחנו אוהבים זה מפעיל אוטומטית מנגנון הגנה.
למה? כי האשמה מרגישה כמו התקפה, והגוף מגיב כמו בכל איום: מתגונן, תוקף בחזרה, או נסגר.
ברגע הזה, הקשבה כבר לא באמת אפשרית.
כשאת מדברת על עצמך, על מה הרגשת, מה עבר עלייך,
זה עוקף את ההתגוננות, ונותן לצד השני מקום להקשיב באמת.
וזה ההבדל בין ריב שלא נגמר, לבין שיחה שיכולה לקרב.
אם יש לך שאלות נוספות, אם פגישת ההכוונה והתהליך נשמעים לך מעניינים ואת מתלבטת- מלאי את הפרטים שלך כאן, אחזור אלייך ואעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה עבורך. ♡
